אודות יוני פרידמן

יוני פרידמן נולד ב 29.5.85- במושב צופר
יוני היה ילד ערבה, ילד מדבר. כמו המדבר, הוא היה שקט, רגוע, אך עם זאת עוצמתי ומרשים-  ממש כמו שיטפון, ברגע שהתרחש אצלו משהו זה היה במלוא העוצמה והמסירות. יוני גדל במושב צופר, מושב רגוע ונעים לגדול בו, הסתובב עם החבר'ה בשכבת גילו וגם משכבות אחרות, כי בסך הכול מספר הילדים והאנשים במושב איננו גדול.
יוני היה ילד זריז ושובב, גדל בבית עם הרבה חיות ועם אחים, ואהב מאוד לשחק וליהנות מהחופש והמרחב. פעם הוא ארגן תעלול אחד יותר מדי לכלבה של המשפחה וזכה בעקבות זאת לצלקת על הפה לזיכרון עד.
כשהגיע הזמן, הלך יוני כמו כל ילדי הערבה לביה"ס שיטים ביישוב ספיר, שם למד במהלך 12 שנות לימודיו. יוני היה תלמיד מבריק, זכה לציונים טובים מאוד, במיוחד במקצועות הריאליים - מתמטיקה, מחשבים, כימיה וכו'. אחד הדברים האהובים על יוני היה חוג כדורסל בו הוא לקח חלק מגיל צעיר ועד סיום ביה"ס.
על אף שלא היה גבוה בכלל, יוני תמיד נלחם לשחק ולנצח, ולעשות את המרב שהוא יכול. כל משחק בשבילו היה כל העולם, והניצחון היה הדבר החשוב ביותר.
בגיל 13 במופע בר מצווה משותף לכל ילדי הקבוצה של יוני בצופר, הוא גילה גם כישורי משחק, את צחוקו בטוח שחבריו של יוני יוכלו לחקות באוזניכם. בקיצור באמת ילד חן ביכולות ובכישרונות.
עם סיום ביה"ס החל יוני בגיבושים לצבא, אחרי כמובן אימונים מפרכים בנופי הערבה, עשה גיבוש שלדג ועבר אותו בהצלחה. לצערו, סעיף  העיניים והמשקפיים מנעו ממנו להגיע לשם למרות מלחמה עיקשת, והוא הופנה לבקו"ם להתגייס לשריון. לאחר שביתה בבקו"ם עם חברים ואיומים, התרצה להתגייס לשריון, עשה גיבוש לפלס"ר והתגייס לפלס"ר 7. למרות הקשיים בגיוס וההתמודדויות, יוני נתן מרגע הגיוס את כל כולו. הוא התחבר לצוות , ליחידה, לחברים והגיבוש והאחווה היו חזקים מאוד. גם בצבא המשיך יוני לשמור על רוח ספורטיבית והשתתף במרוצים שונים של צה"ל.
במהלך חורף 2005, עת שתפס עם היחידה קו בגזרת הצפון, החל יוני להרגיש לא טוב, והדבר הפריע לו מאוד. בעוד הוא רגיל תמיד להוביל ולרוץ בראש, הוא התקשה וסבל מכאבים. בבדיקות התגלה כי הוא חולה בלוקימיה, סרטן הדם.
לאחר שנתיים של מלחמה במחלה, במהלכן עבר גם השתלת מח עצם  (תרומת אחותו), נפטר יוני מהמחלה הקשה. לאורך כל התקופה יוני לחם באומץ ובעיקשות, כמו שנהג לעשות בכל דבר בחייו. גם בשעה בה עמד בקושי, דאג תמיד לסובבים אותו שלא הרגישו טוב, מה שלום המשפחה, החברים, ומעולם לא חשב רק על עצמו. בסופו של דבר המחלה הכניעה אותו.
במודעת האבל בעיתון בחרנו לכתוב - "לוחם אמיץ בחייו ובמותו" כי כך אכן היה. אנו אוהבים את יוני מאוד ולא נשכח אותו לעולם. כחלק מההנצחה של יוני החליט אבינו יהודה, להקים את הפרויקט של "מרוץ יוני" שמנציח גם את האהבה והקשר של יוני לערבה,  למדבר, לנופים המדהימים שלה, וגם את אהבתו לספורט, לעשייה, לתחרות ולשאיפה תמיד להגיע הכי גבוה שאפשר.
בכל שנה יותר ויותר אנשים מגיעים למרוץ - וזוכים להתוודע לאווירה ולנופים המדהימים והייחודיים כ"כ לערבה, וכך לשמר את זיכרונו של יוני. יקירנו, ואהובנו.
להתראות בחצי מרתון הערבה ע"ש יוני פרידמן.
משפחת פרידמן.
שותפים לדרךמשרד התרבות והספורטהרשות לפיתוח הנגבקק
99FM
כפיים